חברת ארנק 

 

מצב קיים

יחידים רבים, פעלו החל משנת 2003 באמצעות חברה, על מנת לחסוך את דמי ביטוח הלאומי, מס הבריאות ולהגביל את שיעור המס לשיעור מס חברות, שהינו נמוך יותר מהשיעור המס השולי המקסימלי ליחיד, וזאת במקרים בהם לא היו צריכים למשוך מהחברה את כל העודפים שנצברו בה. במצב זה, רשות המיסים הייתה מפסידה נתח מס משמעותי, משום שיחיד שילם מס חברות על הכנסות שהפיק באמצעות חברה, במקום לשלם מס שולי, למעשה לא היה מיסוי דו-שלבי על חלק ההכנסה שלא נמשך כדיבידנד או משכורת. צורת התאגדות זו באמצעות חברה, נקראת "חברת ארנק" בשפה העממית, מכיוון שמדמים את החברה ל"ארנק" של בעל המניות, שהכסף נצבר שם והוא מושך דיבידנד או משכורת במהלך השנה, לפי ראות עיניו ואת יתר העודפים הוא משקיע ברמת החברה בנדל"ן מניב, ניירות ערך נסחרים וכיו"ב. בשפה המקצועית, חברה מסוג זה, מוגדרת כחברה שהיא בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר (להלן: "חברת מעטים") בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה- חברה שחמישה בני אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בענינה של החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור.

 

מצב חדש

רשות המיסים החליטה להילחם בתופעת "חברות הארנק" ולכן במסגרת חוק ההסדרים, עבר סעיף 62א לפקודת מס הכנסה, שקובע כי הכנסה חייבת של חברת מעטים, הנובעת מפעילות של יחיד שהוא בעל מניות מהותי בה, תיחשב הכנסתו של היחיד, כמפורט להלן:

1. הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1), 2(2) או 2(10), לפי הענין- אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד בחבר בני אדם אחר, לרבות בצד קשור לאותו חבר בני אדם, כנושא משרה או הענקת שירותי ניהול וכיוצא באלה, והיחיד או חברת המעטים היו נושאי משרה באותו חבר בני אדם; למעט יחיד שהוא בעל מניות מהותי במישרין או בעקיפין, בחבר בני האדם האחר.

2. הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(2)- אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות אותו יחיד בעבור אדם אחר, לרבות בעבור צד קשור לאותו אדם, והיא מסוג הפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו; למעט יחיד שהוא בעל מניות מהותי במישרין או בעקיפין, בחבר בני האדם האחר.

פעולות הנעשות בידי עובד עבור מעסיקו

לענין סעיף ב' לעיל, יראו את פעולות היחיד כפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו, על אף כל דין או הסכם, אם מקורן של 70% או יותר מסך כל הכנסתה או הכנסתה החייבת של חברת המעטים בשנת המס, למעט הכנסות מיוחדות או רווחים מיוחדים, הוא בשירות שניתן על ידי היחיד או קרובו, לרבות עובדי חברה, לרבות באמצעות חברת מעטים קשורה, לאדם אחד או לקרובו, במשך 30 חודשים לפחות, מתוך תקופה של ארבע שנים. ובלבד שבתופם 30 החודשים יראו את פעולות היחיד כפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו מיום תחילת מתן השירות, וזאת לצורך דיני המס בלבד.

כלומר, בוחנים את מבחן מקור ההכנסות (70% מסך ההכנסה או מסך ההכנסה החייבת), במשך תקופה של 30 חודשים לפחות (לא חייבת להיות תקופה רצופה), מתוך תקופה של ארבע שנים.

חשוב להדגיש כי מניין התקופה יהיה רטרואקטיבי- טרם יום 1.1.2017.

הכוונה בהכנסות מיוחדות/רווחים מיוחדים היא לרווח הון, שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין ורווח מדיבידנד.

 

חריגים

הסעיף ממעט מתחולתו את המקרים הבאים:

1. שירות שניתן על ידי שותף בשותפות, לאותה שותפות, כשירות שניתן לאדם אחד.

2. חברת מעטים המעסיקה ארבעה מועסקים או יותר; לענין זה-

• הועסק אדם לא יותר מארבע שעות ביום- ייחשב לחצי מועסק, ואם הועסק אדם חלק משנת המס- ייחשב לחלק ממועסק כיחס תקופת עבודתו לשנה שלמה.

• אדם וקרובו ייחשבו למועסק אחד.

 

 

הכנסות אחרות

הוראות החוק לא קובעות במפורש את דין ההכנסות האחרות שאינן נמנות עם ההכנסות שמקורן בפעולות הנעשות בידי עובד עבור מעסיקו, לרבות הכנסות פסיביות לדוגמה- רווח הון, שבח מקרקעין, הכנסות דיבידנד וכיו"ב.

מחד גיסא, נראה כי ככל הנראה גם על הכנסות אלו יחול שיעור המס השולי של יחיד, כמו שמקובל בשאר החברות השקופות בפקודת מס הכנסה: חברה משפחתית וחברת בית. מאידך גיסא, ניתן לטעון, כי שתיקת החוק בנושא, מסמנת על כך ששיעור המס יישאר שיעור המס החל על חברה, כפי שהיה עד היום.

במקרה ועל הכנסות אלו יחול שיעור המס השולי של יחיד, ייווצר יתרון ליחידים בשיעור המס על הכנסות פסיביות כגון שבח ורווחי הון, כי היחיד יוכל לקבל מדרגות מס על הכנסות אלו, ובפועל שיעור המס יהיה נמוך יותר. לעומת זאת, במידה ועל הכנסות אלו יחולו שיעורי המס של חברה, אזי, ניתן יהיה להשאיר את הרווחים הפסיביים בחברה ללא משיכתם ליחיד, כך ששוב, לא יחול המיסוי הדו-שלבי.

נראה כי סוגיה זו טרם הוסדרה בחוק, ומעניין לראות כיצד יתבטא המאבק בין המייצגים לרשות המיסים בסוגיה זו.

​

דגשים

1. ניתן לגבות את המס על ההכנסה, לרבות המקדמות, הן מחברת המעטים והן מהיחיד.

2. נושא משרה- אחד מאלה, לפי הענין:

• בחברה- נושא משרה כהגדרתו בחוק החברות (מנכ"ל, סמנכ"ל כספים, משנה למנכ"ל, סמנכ"ל, דירקטור וכל מנהל הכפוף ישירות למנכ"ל).

• בעמותה- כל אלו שהוזכרו לעיל, לרבות חבר ועד העמותה.

1. המשמעות המעשית היא כי על הכנסותיה החייבות מהפעילות המחייבת של בעל המניות המהותי, יחולו שיעורי המס של יחיד. כלומר, בעוד שבשנת המס 2016 שילמה חברה כזו רק מס חברות בשיעור של 25%, ורק אם בעלי המניות המהותיים של החברה קיבלו דיבידנדים מהחברה שילמו 30% מס נוספים, הרי שבשנת המס 2017 ואילך, יחולו על ההכנסות מהפעילות של חברת הארנק, שיעורי המס השולי החלים על יחיד- עד 50%. מדובר בהכפלת המס הישיר על הכנסות חברה כזו, לעומת המצב הקיים בשנת 2016.