חוק מע"מ, התשל"ו- 1975

מדובר באחד מחוקי המס העיקריים בישראל שבעזרתו הממשלה מממנת את הוצאותיה. החוק קובע את האופן שבו ייגבה המס בישראל. לחוק מע"מ יש את תקנות מע"מ (התקנות הכלליות של החוק) ותקנות הרישום.

מע"מ הוא מס המוטל על הצריכה בישראל החל משנת 1976 וחל על כל הפעילות העסקית והיבוא במדינת ישראל. המס נגבה, בכל אחד משלבי השיווק, ממחירו המלא של המוצר או השירות.

היצרן, המוכר או נותן השירות רשאים לנכות מהמס שהם חייבים בו את סכומי המס ששילמו בתקופה המדווחת בגין רכישותיהם (נקרא "מס תשומות").

הסכום המועבר מהעוסק לרשויות מע"מ הינו הערך המוסף שזהו ההפרש בין מס העסקאות (המע"מ ששילם הנישום בעת מכירת המוצרים או מתן השירות) לבין מס התשומות.

בכל חודש או חודשיים (תלוי במחזור הפעילות של העסק), עוסק צריך להגיש דוח למע"מ בו הוא מפרט את מס העסקאות ומס התשומות ומשלם את הערך המוסף, כפי שהוסבר לעיל.

מאפייני החוק

  1. בסיס רחב- החוק ממסה כל פעילות עסקית בכל התחומים בישראל, כולל ייבוא. בנוסף, החוק חל גם על מלכ"רים (מס שכר) ועל מוסדות פיננסיים ( מס שכר ורווח). יתר על כן, יש הטלת מס גם על עסקאות אקראי, עסקאות הוניות, מכירות של מקרקעין וכיו"ב.

  2. צורת הטלת המס- בשונה ממס הכנסה המוטל על ההכנסה החייבת של הנישום, במע"מ המס מוטל על העסקה הבודדת ללא קשר לתוצאות הפעילות של העסק בתקופה המדווחת.

  3. שימוש בעוסקים כצינור להעברת המס- מדובר במס קל לגבייה משום שהעוסקים משמשים כצינור להעברת המס מהלקוחות הפרטיים לרשות המיסים.

  4. עקרון ההקבלה- ניתן לנכות מס תשומות רק באשר לביצוע עסקאות החייבות במס. כלומר, אם בעל עסק רכש בעבר נכס וניכה בעבור רכישתו את מס התשומות המגיע, בעת מכירת הנכס יצטרך לשלם מס עסקאות. ולחילופין, אם בעת רכישת הנכס החוק לא התיר לבעל העסק לנכות את מס התשומות, העוסק לא ישלם מס עסקאות במכירה כדי לא להיפגע.

  5. דיווח שוטף- הדיווח נעשה אחת לחודש/חודשיים ולא כעבור מספר שנים כמו שנעשה במסגרת חוקי מס אחרים.

  6. סנקציות פליליות- החוק מכיל סנקציות פליליות רבות, שכן למפקח מע"מ יש סמכויות חקירה כמו שוטר, הוא מוסמך לחקור תחת אזהרה ולאסוף ראיות להליך הפלילי.

  7. החלת החוק בייבוא- החוק מטיל מע"מ על כל ייבוא למדינת ישראל, ללא קשר אם הייבוא נעשה בים, באוויר או ביבשה. כמו כן, הטלת המס אינה תלויה בזהות הגורם המייבא ואופי הפריט המיובא (נכס מוחשי או בלתי מוחשי).

  8. הבדל בין משלם המס לחייב בתשלום המס- בפועל, משלם המס הוא הלקוח הפרטי שלא זכאי לנכות מס תשומות, ואילו החייב בתשלום המס הינו העוסק המוכר ללקוח את המוצר או מעניק לו שירות.