1. מסלול רגיל- קבלת הפטור, ועל היתרה- תשלום מס שולי. דהיינו- התחשבנות באותה שנת מס. בידי הנישום הבחירה אם לקחת את הכסף או להשאיר אותו בקופה.

בכל פעם שאדם מנצל את הפטור לפי ס' 9(7א), יש לכך השפעה על הפטור שלו הוא יהיה זכאי על הקצבה שיקבל- בהתאם לנוסחת השילוב.

1. תשלום מס על כל הפיצויים, ללא התחשבות בפטור- על מנת לא לפגוע בפטור על הקצבה לאור נוסחת השילוב.

2. רצף פיצויים- ס' 9(7א)(ד) קובע כי רואים מענק פרישה שהתקבל גם אם הוא נשאר מופקד בקופת גמל. זאת בין אם המענק שולם ישירות למשכורתו של העובד ובין אם המענק נמצא בקופת הגמל עצמה. יחד עם זאת, ס' 9(7א)(4) קובע כי עובד אשר פרש ממקום עבודה זכאי שלא לקבל או להתחשבן על פיצויי הפיטורין, אלא להותיר את הכספים בקופת הגמל ובכך לא להתחייב במס בעת הפרישה, ואז מועד החיוב יידחה למועד ניתוק יחסי עובד-מעביד הבאים. על מנת ליישם את הסעיף הזה, נדרש כי בתוך שנה ממועד פרישתו אותו עובד ימצא מעסיק שיפקיד עבורו גם לפיצויים. המטרה היא לעודד אנשים לא למשוך את הפיצויים ולהותיר את הכספים לטובת הפנסיה. בעת ניתוק יחסי עובד-מעביד הבאים יראו את כל התקופה מהמעביד הקודם ומהמעביד הנוכחי כתקופת ותק אחת ובעת המשיכה הפטור יהיה לפי תקרת הפטור המעודכנת במועד ניתוק יחסי עובד-מעביד הבא.

המחוקק קבע כי ניתן לעשות רצף פיצויים על חבות הפיצויים שנמצאת בקופה, ואם משולם מענק נוסף- ניתן לעשות לגביו רצף פיצויים על סכום של שכר אחרון (עד תקרה של 4 פעמים השכר הממוצע במשק כפול הוותק), ומעבר לכך- לא ניתן לבצע רצף פיצויים.

1. רצף קצבה- כאמור, רואים מענק פרישה שהתקבל גם אם נשאר בקופת גמל, אולם עובד רשאי לבחור להותיר את הכספים בקופה לטובת קצבה. זהו פתרון שמתאים לעובדי רילוקיישן, שלא יכולים לעשות רצף פיצויים, שכן אין להם מעביד חדש תוך שנה.

חרטה מרצף קצבה נעשית באמצעות טופס 161ג- וניתן לעשות חרטה מרצף קצבה בכל עת.

במועד החרטה הפטור יהיה לפי תקרת הפטור במועד החרטה.

1. פטור + רצף קצבה- בעוד שרצף פיצויים חובה לעשות על מלוא כספי הפיצויים, לגבי רצף קצבה לא חובה לעשות על כל הסכום, אלא ניתן להנות מהפטור לפי ב' 9(7א) (בכפוף לנוסחת השילוב), ורק על המרכיב החייב לעשות רצף קצבה.

2. רצף פיצויים + רצף קצבה- לעשות רצף פיצויים עד התקרה שמותרת, ועל היתרה- רצף קצבה. זה רלוונטי למשכורות גבוהות וכך לא משלמים מס כלל במועד הפרישה.

3. פריסה- בהתאם לס' 8(ג)(3) לפקודה, ניתן לפרוס סכומי פיצויים אחורה בהתאם לשנות העבודה, אך לא יותר מ- 6 שנים. בהתאם לחב"ק (קובץ פרשנות של מס הכנסה) ניתן לבצע גם פריסה קדימה על סכומי פיצויים, החל משנת הפרישה, לפיה נוסחה של שנת פריסה אחת על כל 4 שנות וותק, אך לא יותר מ- 6 שנים. את הבקשה לפריסה מגישים באמצעות טופס 116ג. אפשר גם לשלב בין פריסה אחורה ופריסה קדימה- סה"כ עד 6 שנות פריסה.

• ניתן לשלב בין תשלום מס, רצפים ופריסה וכך יש הרבה אפשרויות למסלול המס במקרה של פיצויי פיטורים.