תושבות

הגדרת תושב ישראל

הרעיון- תושב ישראל חייב במס בישראל על הכנסותיו בכל העולם על בסיס זיקה פרסונאלית של תושבות.

  • בישראל נקבע כלל של מרכז החיים- ס' 1 קובע כי יחיד הינו תושב ישראל אם מרכז חייו הינו בישראל. הסעיף מונה פרמטרים שונים שעוזרים לקבוע האם מרכז החיים הינו בישראל או לא.

המבחנים -

  1. מקום ביתו הקבוע.

  2. מקום המגורים של בן או בת הזוג והילדים הקטינים (מתחת לגיל 18).

  3. מקום העיסוק הכלכלי הרגיל או הקבוע.

  4. מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו.

  5. מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.

  6. תושבות במקום אחר- פס"ד ספיר. הכלל הזה לא כתוב בחוק אך בפועל בפסיקה הנושא הזה הוזכר.

  • בנוסף למבחן האיכותי של מרכז החיים קיימים חזקות כמותיות שניתנות לסתירה. כלומר- החזקות הכמותיות מהוות חזקה לתושבות בישראל אך ניתן לסתור את זה.  

החזקות הכמותיות-

אם האדם היה בישראל בשנת המס (1.1-31.12) מעל 183 ימים, או-

אם האדם היה בשנת המס הנבדקת מעל 30 יום בישראל ובשנת המס ובשנתיים שקדמו לה- מעל 425 ימים.

הגדרת תושב חוץ

  • מי שאינו תושב ישראל, או

  • חזקה חלוטה- שלא ניתן לסתורה- מבחן המשלב את מבחן מספר הימים ומבחן מרכז החיים במהלך ארבע שנים.

הכלל- אם בכל אחת משתי שנות המס הראשונות מספר הימים בישראל הינו נמוך מ- 183 ימים ובשתי השנים הבאות לא היה מרכז חיים בישראל-

- אזי האדם אינו תושב ישראל בכל אחת מארבע השנים.

נציין כי מ"ה הוציא פרשנות בנושא וקבע כי הגדרת תושב חוץ גוברת.

 

חשיבות קביעת התושבות

ישנה חשיבות מכרעת להגדרת התושבות משום שעל בסיס התושבות נקבע האם הנישום בחייב במס על הכנסותיו. תושב ישראל כאמור, חייב במס על הכנסות שהפיק בכל מקום בעולם. ואילו, תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהפיק בישראל. לכן, יש לבחון אצל כל נישום האם נחשב תושב ישראל שנת מס. בנוסף, נציין כי לתושבי חוץ המפיקים הכנסה בישראל יש הקלות מיסוי לעומת תושבי ישראל.

משרדנו מספק שירות של ייעוץ באשר לקביעת תושבותו של יחיד על פי פקודת מס הכנסה והפסיקה בכדי להקטין באופן מקסימאלי את חבות המס של הנישום.